ישנם אין סוף ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט וסרטונים. האם זה מספיק כדי לדעת קרב מגע? אולי בעצם לא חייבים מורה? בשביל מה צריך מורה אם אני יכול לראות איך עושים ולעשות בעצמי?
שאלה זו שקולה לשאלה האם ניתן ללמוד אומנות לחימה מורכבת באמצעות חיקוי פשוט של תנועות.
האם פעוט הרואה אדם כותב ומחקה את תנועותיו באמת כותב? לכל אדם שאינו יודע קרוא וכתוב זה יכול להראות דומה עד מאוד. האם זה הופך את זה לכתיבה?
ישנה הבנה עמוקה שקשה לרכוש ממילים. בקלות ניתן לתאר את רשימת המצרכים הדרושים להכנת ארוחה ואת השלבים השונים בבישול. אבל האם ניתן להכיל במילים את הטעם היחודי של המאכל?
ללמידה של אומנות לחימה מורכבת כקרב מגע דרוש מורה שמכיר את האומנות לבוריה. לקרב מגע שני פנים. מצד אחד יש אוסף רחב של תרגילים שכמעט קורא לאמץ תרגיל שכבר ראית. מצד שני המהות של התנועה הינה לרוב מוסתרת מן העין.
תלמיד יכול ללמוד תנועה אחת במשך שנים ובכל שיעור למצוא בה משהו חדש. כמו אמן יהלומים המסתת יהלום מתוך גוש היהלום הגולמי.
האם התלמיד מגלה את התנועה או את עצמו?
איך ניתן למצוא מורה טוב?
לכל אומנות לחימה יש בסיס. מהות שמגדירה את האומנות ומציבה קוים מנחים לכל אדם שרוצה ללמוד את האומנות ואותם יש לחפש אצל המורה.
תנועה רכה – למרות הרושם החיצוני אומן קרב מגע נע ברכות. מורה שלא יודע זאת לא יודע קרב מגע.
הכוח נמצא אצל היריב – לא משנה כמה נחזק את עצמנו, תמיד ישנו יריב חזק מאיתנו ואותו אנו צריכים לנצח. מורה שלא יודע את זאת לא יודע קרב מגע.
מהירות נובעת מתבונה – כדי לנצח יש להיות מהירים יותר ממי שמהיר מאיתנו. חידה בתוך חידה. איך ניתן להשיג זאת? מורה שלא יודע זאת לא יודע קרב מגע.
הנצחון עובר דרך מוחו של היריב – כאשר היתרון של היריב הוא עצום, רק הבנה עמוקה של דרך מחשבתו תאפשר לנו לנצח. מורה שלא יודע זאת לא יודע קרב מגע.
איך זה נראה כשזה מתחבר לתנועה אחת?
לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין
