איך מסבירים דבר שלא ניתן להסביר במילים?
אחד הנסיונות הטובים ביותר לעזור לבן המערב לנסות להתקרב להבנה של מה טומן בחובו המושג תודעת זן נעשה על ידי אויגן הריגל בספרו זן באומנות הקשת.
בענווה גדולה, ובתקווה שזה יעזור לכוון את מי שמוכן לכך, אני מביא כאן חלק מההקדמה לסיפרו שנכתבה על ידי דיסטז ט. סוזוקי.
”אדם חייב לתעלות מעל הטכניקה, עד שתהיה יכולתו אמנות-ללא-אמנות הצומחת מתת המודע.
בהקשר הירייה בקשת פירוש הדבר, שהיורה והמטרה אינם נפרדים עוד, אלה מציאות אחת. אין הקשת מודע עוד לעצמו, כאילו עומדת לפניו המטרה לקלוע לדיסקת המטרה. מצב זה של אי מודעות יושג רק כשאדם משוחרר לחלוטין מעצמו, כשהוא שרוי באחדות עם שלמותה של מיומנותו הטכנית. כאן מדובר במשהו שונה לגמרי מכל התקדמות שאפשר להשיג באמנות הקשת.
זן הוא התודעה היומיומית. התודעה היומיומית זו אינה אלא – לישון כשאתה עייף, לאכול כשאתה רעב. כשאנו מהרהרים, שוקלים ויוצרים מושגים, הולך לאיבוד הבילתי מודע המקורי ומחשבה צפה ועולה.
האדם הוא יצור חושב, אבל יצירותיו הגדולות נוצרות כשאינו מחשב ואינו חושב. לאחר שנים של אימון בשיכחת עצמו חייב אדם לשוב ולהגיע לילדותיות. כשהוא מגיע לשלב זה הריהו חושב וגם אינו חושב. הוא חושב כגשם היורד מהשמים. הוא חושב כגלים הגואים בים. הוא חושב ככוכבים המאירים את שמי הלילה, כעלווה הירוקה המלבלבת ברוח האביב המתונה. למעשה הוא עצמו הנו הגשם, הים, הכוכבים, העלווה.“
תודה מיוחדת למורי, ירון ליכטנשטיין, שידע לכוון אותי למקורות נפלאים אלו.
לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין
