קרב מגע הינו אומנות לחימה בעלת דגש חזק על על הגנה עצמית. מכוון שבהגנה עצמית הסיטואציה לרוב ניכפית עלינו לא ניתן להניח שנהיה מצוידים בנשק או באמצעי הגנה ולכן רוב ההגנות מניחות שיש לנו רק את הגוף שלנו ככלי לחימה כנגד האיום.
אבל, כלי נשק נותן יתרון עצום ולכן אנו לומדים בנוסף שימוש בכלי נשק ככלי הגנה. הסכין מגדילה את הטווח שלנו והופכת כל פגיעה, גם אם היא לא נקודת תורפה, לקטלנית.
דקירת בטן
אחת ההתקפות הנפוצות בסכין הינה דקירה בטן, או בשמה האחר, דקירת מיזרחית.
מטרת הדקירה הינה לחתוך את מארג השרירים האוחז את תכולת הבטן ולייצר פגיעה באזור המעיים הן על ידי חיתוכם והן על ידי שמעכתם מחלל הבטן.
כאשר דקירה זו מבוצעת נכון, היא מגיעה בעוצמה רבה שנובעת משימוש משולב בשרירי מרכז הגוף ובשרירי היד הדוקרת. כאשר דקירה זו מתבצעת בצורה אופטימלית לא ניתן לעצורה על ידי חסימה של התנועה. למעט במקרים חריגים, כל ניסיון להתמודד עם כוח כנגד כוח הדקירה יסתיים בכישלון.
אז מה כן ניתן לעשות?
דקירת בטן הינה אומנם דקירה עוצמתית מאוד אבל לא נטולת נקודות תורפה. נקודות התורפה של דקירה זו הינם טווח התנועה המצומצם שיש ליד הדוקרת והטווח הקצר של הדקירה עצמה. במבט ראשון חולשות אלו אינם גלויות לעין אך בחינה מדוקדקת של ההתנועה תחשוף בפנינו את חולשותיה. את חולשות זו אנו ננצל כאשר אנו מותקפים בדקירה זו.
משום שליד הדוקרת יש מומנטם שנוצר לפני ביצוע ההגנה, יש לוודא, בביצוע כל סוגי ההגנות כנגד דקירה רגילה, שמרגע ביצוע ההגנה אין הגוף נמצא בקו התנועה של הסכין התוקפת.
הגנה נגד דקירת בטן באמצעות סיידסטפ – יד נגדית
הגנה נגד דקירת בטן באמצעות סיידסטפ בשילוב בעיטת עקב לברך – יד נגדית
מכיוון שאנו מבצעים את התנועה לאחר שהתוקף כבר התחייב לתנועתו הברירה הכמעט יחידה מבחינתו להתחמקות מההתקפה שלנו הינה הטיית הגוף לאחור ונסיון להטות את התנועה העולה של הסכין שוב כלפינו. במקרה שכזה אנו נמשיך מייד להתקפה באמצעות בעיטת עקב לברך כדי לנטרל את התוקף ולהורידו לקרקע.
לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין
