מה עושים כשאין זמן לעשות כמעט כלום?
אין זמן להורות לשרירים לשרירים לנוע. אין זמן להוזיז את הגוף. אין זמן לבצע הגנה או התקפה שמונעת מתנועה שלנו.
למה שלא יהיה זמן?
ברוב אומנות לחימה יש כללי התנהגות שאמורים לשריין לנו מספיק זמן תגובה כדי שנצליח לייצר הגנה אפקטיבית במקרה שנותקף. גם בקרב מגע יש מערכת חוקים שאמורה לשמר לנו מרחב תימרון להגנה והתקפה. אז למה באמת שלא יהיה מספיק זמן?
למה? כי החיים אינם הצמדות נזירית לכללים. כי אנחנו יכולים לטעות בהבנה שלנו את נפיצות הסיטואציה בה אנחנו נמצאים. כי לפעמים פשוט אי אפשר לשמור על הכללים.
דמיינו לכם הליכה באיזור צפוף באנשים. לא ניתן מעשית לשמור מרחק מספיק בצורה אופטימלית. זה יכול לקרות ברחוב. זה יכול לקרות בבית כלא. זה יכול לקרות בשלל מקומות ומצבים.
וזה קורה מה אפשר לעשות כאשר נשלח לעברינו אגרוף, נשלפת סכין, נשלחת בעיטה?
מה מה עושים כשאין זמן לעשות כמעט כלום?
בקרב מגע אנחנו בוחרים ליפול….
נפילה יכולה לייצר תנועה שאינה מונעת רק מכוחו של הגוף לנוע אלה מוסיפה מהירות ומומנטום של תנועה מתוך הנפילה שלנו אל הארץ.
הגנה כנגד התקפת אגרוף פתאומית – שמאל בהתקפה
כאשר נשלח אלינו אגרוף וכבר מאוחר מידי להניע את הידיים להגן עלינו האופציה הכמעט אחרונה שנשארת היא ליפול כלפי מטה. אין מדובר בתנועה נשלטת אלה בנפילה חופשית. השרירים נירפים כדי לאפשר את הנפילה ונדרכים מחדש רק בסוף התנועה כדי לעצור את הנפילה.
הגנה כנגד דקירת בטן פתאומית
דרך אחיזת הסכין בדקירת בטן מאפשרת הסתרה של הסכין עד ממש לרגע הדקירה כך שלמתגונן לא נשאר כמעט זמן תגובה להתגונן. מכיוון שבקרב מגע אנחנו לא מרשים לעצמינו להניח שנוכל לעצור את תנועת התוקף באמצעות הפעלת כח יש צורך לעשות משהו אחר. מה עושים? נופלים על הסכין. תנועת נפילה תאפשר לנו מספיק מומנטום לפיתול הגוף כדי להסיטו מנתיב הסכין.
הגנה כנגד בעיטה מטווח קרוב
לפעמים גם שאנחנו שומרים על טווח בהקשר אחד אנחנו מאבדים טווח בהקשר אחר. גם אם היריב שלנו אינו בטווח מכת אגרוף מיידית, הוא יכול במהירות להגיע לטווח בעיטה בעוד אנו עדיין לא בטווח אגרוף. מכיוון שהטווחים קטנים וליריב יש את יתרון המהירות משום שהוא התחיל את התנועה מעבר למתקפה מהירה יכולה להיווצר על ידי נפילה קדימה.
לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין