כחלק מחומר הלימוד לחגורה כתומה יש ללמוד שמונה הגנות חיצוניות. את התנועות עצמן לומדים בקלות יחסית ובשלב ראשון לא מקדישים להם מחשבה נוספת מלבד תחושת ההישג על הידע החדש והיכולות שנוספו.
עם הזמן, מתחילות לעלות שאלות. הגנות החיצוניות הינן יחודיות בכך שנעשה בהן שימוש בעמידת מוצא מאוד הגנתית שבדרך כלל לא משומשת בשימושים קרביים בקרב מגע. מבחינת חומר הלימוד בקרב מגע, בחגורות הראשונות מקבלים כלים חשובים שאמורים לשמש אותנו כבסיס לקראת החגורות היותר מתקדמות. אז איך ההגנות החיצוניות מתאימות כאן?

בחגורות הראשונות לומדים את עיקרי התנועה. אנחנו לומדים את עיקרי התנועה גם שאנחנו לא מודעים לזה. בחגורה צהובה אנחנו לומדים להתגונן נגד חניקה מלפנים. האם זה כל מה שאנחנו לומדים כאשר אנחנו לומדים הגנות ומכות נגד חניקה לפנים? בשיכבה המודעת התלמיד מתמקד בהגנה נגד חניקה מלפנים. בשכבה הלא מודעת, אצל התלמיד, מייצר המורה מודעות לנקודות תורפה ומלמד מגוון רחב של התקפות עם כף היד והרגל. הידע הזה יהפוך לשמושי מאוד בחגורות הבאות.

גם כאשר אנחנו לומדים הגנות חיצוניות אנחנו לומדים עיקרי תנועה. אם בחגורה הצהובה המורה עסק בשכבת התת מודע של התלמיד בהתקפות, הרי שבחגורה כתומה חלק גדול מתשומת הלב של הלימוד הלא מודע מוקדש לעיקרי תנועה בהגנות. איך מייצרים הגנה רכה. איך נמנעים מהפעלת כח כנגד כח. להגנות חיצוניות יש מקום מרכזי בהבנה בזאת.



בחגורות מתקדמות יותר, החל מחגורה כחולה, אנחנו נתחיל לראות שימוש בעיקרונות הללו בתרגילים קרביים נוספים.

הדוגמאות הבאות מציגות שלושה שימושים שונים בשני הגנות חיצוניות: הגנה חיצונית מספר שלוש והגנה חיצונית מספר חמש.

הגנה חיצונית מספר שלוש כנגד אגרוף שמאל בשילוב מכת זירתית לכליות

הגנה חיצונית מספר חמש כנגד התקפת סטירה

שמאל נגד שמאל חיצונית

לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין