כיצורים חושבים יש לנו נטיה חזקה לרצות לתכנן. לדעת מראש מה אנחנו הולכים לעשות. הידיעה מה אנחנו הולכים לעשות מספקת הרגשת ביטחון כוזב.
בזמן עימות אלים הרצון לתכנן הכל לפרטי פרטים יהיה דיוק מה שיכשיל אותנו. אין לנו שום דרך לדעת בביטחון מה היריב הולך לעשות. לרוב, גם הוא לא ממש ידע. ההתפתחות של עימות אלים היא כאוטית. ניתן לנסות לגרום ליריב לנוע בצורה מסויימת אבל אסור להניח שאנחנו יודעים בוודאות מה הולך להתרחש ולתכנן את התנועות שלנו מראש. לתכנן משמעו לחשוב. מחשבה מודעת במהלך קרב כובלת את המוח הלא מודע שלנו למחשבות האיטיות של המודע. מרגע שהמודע שולט על תגובות הגוף אנו מוגבלים על ידי איטיותה של המחשבה המודעת. מחשבה שנפרטת לשפה ולמילים.
זה מייצר קושי לתלמיד קרב מגע שלומד הגנות ספציפיות נגד התקפות ספציפיות במיוחד שהוא חושב שהסיטואציה ברורה לו.
ניקח לדוגמה הגנה כנגד דקירה רגילה. כשתוקף מגיע עם סכין מונפת די ברור מה קורה, נכון?
הגנה נגד דקירה רגילה
אז ניתן כבר לתכנן את התגובה שלנו ולהתכונן?
מה קורה אם משהו משתנה בסיטואציה? לדוגמה אם התוקף שולח את היד ללא הסכין כדי לאחוז בנו?
האם ההגנה שתכננו תהיה עדיין הפעולה הנכונה ביותר כאשר התוקף מנסה קודם מנסה לאחוז בנו?
או שאולי יהיה נכון יותר לבצע משהו אחר לאחר שהתוקף בחר לשלוח את ידו הלא חמושה לפנים?
התעלמות מהיד המנסה לאחוז בנו, בהמתנה לנקודה בזמן בה נוכל לבצע את התרגיל שתכננו יכולה ליצר לנו צרות צרורות אם היד אכן תמשוך אותנו לעבר התוקף.
אז מה ניתן לעשות?
ניתן להשתמש ביד המושתת לטובתנו.
הגנה נגד דקירה רגילה ואחיזה ביד הנגדית
אבל איך ניתן לדעת להגיב כל כך מהר ולשנות את התנועה שתכננו?
התשובה היא לא לתכנן עם המודע. המודע מצטיין במחשבה מורכבת אבל הוא מתקשה להגיב מהר מול סיטואציה שמשתנה במהירות.
בכניסה לקרב יש לנקות את הראש מכל מחשבה מודעת ולתת ללא מודע את השליטה. המוח המודע צריך להיות שקט ללא מחשבה בכלל.
מוחו של הלוחם אמור להיות שקט כעין הסערה.
אז מה זה אומר? אז איך לומדים הגנות ספציפיות? איך מממשים טקטיקות ואסטרטגיות בקרב?
בזמן השיעור, כאשר המורה מלמד, יש לנו הרגשה כאילו הוא מנסה ללמד אותנו, את הצד המודע שלנו, את מי שאנחנו מתייחסים אליו כאנחנו. אך אין זה נכון. המורה נאבק ללמד את הלא מודע שלנו מתוך ידיעה שבזמן אמת הוא זה שיגיב. המורה מתייחס למודע שלנו, לנו, כאל מתווך. הלימוד מתחיל אצל המודע ומסתיים בידיעה של הלא מודע. זה נכון לגבי כל הגנה והגנה וזה נכון לגבי טקטיקות ואסטרטגיות בקרב. הן כולן אמורות להיות מיושמת ומבוצעות ללא מחשבה בכלל.
לבעלי החוכמה הסגולה והיכולת להבין
